איך הגעתי להיות מלווה לאחר לידה?

 

את ביתי הבכורה ילדתי חודשיים אחרי שאימי נפטרה. התקופה אחרי הלידה זכורה לי בעיקר כתקופה של בדידות, ללא אמא שתספק לי את התמיכה שחיפשתי ועם בעל מתמחה צעיר ברפואה שבקושי נצפה בבית. עצבות ושמחה התערבבו להן בתקופה אחרי הלידה.

שנה וחצי אחרי הולדתה של יעל, נולד לנו נועם. אז כבר הייתי פחות בהלם והצלחתי להסתכל בעיניים מפוקחות על עצמי עכשיו וגם בעבר ולהבין מה כל כך חסר לי. חסרה לי תמיכה, עזרה וחברה. חיפשתי להיות קצת פחות לבד. שם נרקמה בי המשאלה להיות עם נשים אחרי לידה. הלידה של נועם, ושיחות מרובות עם חברותי עזרו לי להבין למה נשים זקוקות בתקופה אחרי לידה. וכך, התחלתי לתת לחברותי מתנה מיוחדת אחרי לידה: תמיכה. אחר כך גם החברות של החברות קיבלו תמיכה אחרי לידה. ואני, הרגשתי שאני מצליחה לעשות הבדל.

 

במהלך השנים הבאות נולדה ביתי השלישית קרני, וכששהינו בארה"ב הבנתי שאני הולכת ללדת מקצוע. בארה"ב למדתי המון על מקצוע הליווי ו תמיכה אחרי לידה, פוסטפארטום דולה בלעז, נפגשתי עם נשים מתרבויות שונות ולמדתי המון על שנת החיים הראשונה ועל התקופה אחרי לידה.

מכיוון שלא היה מקום לימודים מתאים ללימודי המקצוע הרכבתי לי תוכנית הכשרה שתקיף את כל הנושאים החשובים לתחום:                                         השתתפתי בקורס רכזות של אם לאם בקהילה,                                                                                                                                                                       למדתי את אומנות התמיכה בהנקה,
צירפתי גם הרבה עבודה התנדבותית במחלקת יולדות בבית חולים, וליווי יולדות אחרי לידה בביתן באופן פרטני.
כיום אני משתמשת גם בהתמקדות - טכניקה המאפשרת לנו להיות בחיבור עם החוויה הפנימית המצויה בתוך גופנו.
לכל אורך הדרך, פגשתי נשות מקצוע מתחומי ההריון והלידה שליוו אותי ותומכות בי עד היום...

דף הבית   |  אודותי   |  ליווי ותמיכה   |  מאמרים   |  צרי קשר   |  תודות

 




מסחר אלקטרוני
חנות וירטואלית | אחסון אתרים
 
האתר נבנה ע"י שופ סנטר