להיות אימא ללא אימא/ ליאורה כסיף-ויסברג
  
להיות אימא ללא אימא/ ליאורה כסיף-ויסברג

מאמר זה נכתב על ידי חברה יקרה שלי, והנושא - כה קרוב לליבי.                           
 פורסם לראשונה באתר yogaforwomen.co.il.


בשנים האחרונות עולה מדי פעם בעיתונות הנושא של אימהות ללא אימהות. בדרך כלל, כל מאמר או ספר כזה גורר תגובות רבות ושונות: הזדהות רבה מצד נשים שאיבדו את אימהותיהן ותגובות מנוגדות מאימהות אחרות הנעות בין כעס: "אמי לא עזרה לי אף פעם, תפסיקו להתבכיין" ואמפתיה: "זה נשמע לי נורא קשה".
מדוע הנושא גורר כל כך הרבה תגובות ומעורר כל כך הרבה רגשות? הקשר אם-בת הוא קשר מורכב וחזק.

מן המחקר עולה כי אימהות חוות את הבנות קרובות יותר מהבנים, הן מזדהות איתן יותר, מציבות גבולות פחות ברורים בינן ובין הבנות ונמצאות בקונפליקט פנימי עמוק יותר בין מתן חופש ועצמאות לבין המשכיות של קרבה והענקה. במעגל החיים בנות ואימהות מתקרבות ומתרחקות אלו מאלו: בגיל ההתבגרות בנות נוטות להתייחס לאימותיהן באופן שלילי ביותר. לעומת זאת, בתקופה של נישואין, היריון ולידה יש נטייה חזקה להתקרבות ולהגדרה מחדש של הקשרים ביניהן (למדן, 1999)

ההתקרבות בתקופות של היריון ולידה מתרחשת בשל השינוי העצום שתקופות אלו מחוללות בחיי האישה, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פרקטית. בזמן כזה האישה זקוקה להרגשה שיש איתה אם. כשיחסי האם-בת מתנהלים כשורה, הבת סומכת על אמה שתעזור לה לבנות בטחון עצמי, שואלת שאלות על לידתה ועל ילדותה המוקדמת וזקוקה לאישור ולעידוד שאכן תוכל לעמוד בדרישות האמהות (אדלמן, 1997).

אובדן האם מלווה את האימא הצעירה כבר ברגעי המחשבות על כניסה להריון. אי הוודאות כלפי האימהות מעוגנת בספקות ובפחדים ספציפיים מאוד: "איך אדע להיות אם, אם לי עצמי לא הייתה אם שנים כה רבות? מי יעזור לי אחרי שהתינוק יוולד? איך אדע לגדל ילד מעבר לגיל שבו הייתי כשאימי נפטרה?" (אדלמן, 1997).

בנות שאיבדו את אימן אומרות לעיתים קרובות שהן מרגישות שלמות רק כשהן יולדות ילד משלהן והן נכנסות שוב לאותה מערכת יחסים של אם-ילד, מהצד השני. אנו משתמשות בזכרונותינו המוקדמים ביותר על הטיפול בנו בינקותינו כדגמים לפעולתינו כאימהות (אדלמן, 2008).

דיאנה אידלמן מדברת על אובדן כפול שאותו חוות האמהות היתומות: מצד אחד קיימת ההבנה שלילד שלך אין סבתא. מצד שני, אין לך אימא בנקודה בחיים שבה את הכי צריכה אותה. בנוסף, כשאין לך אימא, אין ממי לבקש עזרה. החיים חנוקים. התחושה שונה מזו של אישה שאמה חיה אך אינה עוזרת. אימא שאינה עוזרת נתפסת כמישהי שמחויבת אלייך, וקיימת התחושה שאולי הפעם היא תעשה משהו נכון. לאמא יתומה אין אפילו הזכות לקוות (פלג, 2004).

אימהות ללא אימהות רבות חרדות ממותן שלהן, ממוות של בן זוגן או של הילד. פעמים רבות התהליכים הנפשיים שלהן מייצרים סגנון הורות של הגנת יתר ומחויבות להיות אם טובה באמצעות זמינות רגשית וגופנית לילד. בנוסף יש קושי לשאת רגשות כמו עצב, כעס, אבל או בדידות שמופיעים אצל הילד, שלעיתים קרובות מפעילים את הזיכרון המוקדם של רגשות אלה בילדותה של האם או בהתבגרותה (אדלמן,2008).


 

אחד הדברים החשובים בעיניי אצל אימהות ללא אימהות, או אצל נשים ללא אימהות בהיריון הוא לעבד את אובדן האם ולהיות מודעות לתהליכים הפנימיים ולהשפעת חסרונה של האם על האימהות. חשוב לזכור כי אמנם קשה להיות אימא ללא אימא – אך אפשר וכדאִי לבחור באימהוּת למרות הכול.

 

ביבליוגרפיה:

אדלמן, ה. (1997). בנות ללא אם – על המוות האבדן והחיים. תל אביב: מודן.

אדלמן, ה. (2008). אימהות ללא אם. בן שמן: מודן.

למדן, א. (1999). "מחול המלחמה והחיזור", על הקשר בין אימהות ובנות. מעוף ומעשה, (5).

פלג, ד. (2004). אמא ללא אמא. הורים וילדים. 203, 44-42.

 

 

*ליאורה כסיף-ויסברג – עובדת סוציאלית קלינית (M.A), אימא ללא אימא לשלושה ילדים מקסימים. בעלת ניסיון בתחום בריאות הנפש, מטפלת בנשים לאחר לידה, נשים בהריון, אימהות ללא אימהות ובנשים בכלל.

בעלת קליניקה בבנימינה ומטפלת גם בטיפולי בית אצל נשים אשר מתקשות להגיע לקליניקה.

מאמרים נוספים בנושא ובנושאים אחרים של תהליכים נפשיים לאחר הלידה ניתן למצוא באתר:

http://www.dulot.co.il/lioracassifweissberg/

 

אשמח לקבל תגובות ושאלות למאמר זה במייל: lioracw@gmail.com

 
 




דף הבית   |  אודותי   |  ליווי ותמיכה   |  מאמרים   |  צרי קשר   |  תודות

 




מסחר אלקטרוני
חנות וירטואלית | אחסון אתרים
 
האתר נבנה ע"י שופ סנטר